פונדקאות בישראל מאמר
במאמר זה נדון על פונדקאות בישראל והחוק בארץ וגם על פונדקאות לפי ההלכה.
בשנת 1991 מונתה ועדה ציבורית על ידי שר המשפטים שנקראה ועדת אלוני לדון על עתירה של בני זוג של איפשרו להם פונדקאות.
ההחלטה של הוועדה הייתה לא להמליץ לאסור על פונדקאות אך גם לא להתיר ללא מגבלות אלה לבחון כל מקרה ומקרה בנפרד.
שאומר לבחון את הזוג שרוצה לעבור תהליך פונדקאות לפי קרטריונים של מצב פסיכולוגי וייעוץ והאישה הנושאת צריכה להיות מוכנה נפשית וגופנית.
בשנת 1996 נחקק חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
הסדיר בישראל את הנושא לגבי פונדקאות, נשיאת עוברים, שהשתלת ביצית מופרית על ידי אישה עד לידתו של התינוק, לשם מסירתו לאחר הלידה של התינוק להורים המיועדים.
החוק דרש שההורים המיועדים יהיו זוג איש ואישה. בעקבות עתירה לבגץ שנדחתה לאפשר לאישה שאין לה בן זוג להתקשר בהסכם פונדקאות להולדת ילד מהביציות שלה, בשנת 2004 הוקמה ועדה נוספת לבחון את הנושא שנועדה לעשות תיקון לחוק.
דעת הרוב בוועדה היה שאין לעשות תיקון לחוק אלה לאחר שיצטבר מידע נוסף על ישום במתכונת הנוכחית הקיימת עכשיו. החוק מתיר לשם לאם הפונדקאית תשלום לכיסוי הוצאות וכפיצוי על אובדן השתכרות. בניגוד להמלצות וועדת אלוני החוק גם מתיר לשלם לסוכנויות פונדקאות.
תחילה לא היה בחוק הסדר לגבי מי ההורים המיועדים ורשאים לבצע תהליך פונדקאות.
בשנת 2011 קבע בגץ שזוגות רשאים להביא ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית בלי להתחשב במספר הילדים הקיים לבני הזוג.
בשנת 2018 תיקנה הכנסת את החוק וקבעה שבני זוג או אם יחידה אינם רשאים לבצע תהליך פונדקאות אם יש להם 3 ילדים.
בנוסך חוק עבודת נשים שמאפשר זכויות לגבי הורות, מקנה זכויות בהם חופשת לידה גם להורים מיועדים.
לפי משרד הבריאות במהלך שנים אלה ועד היום היו מעל ל200 לידות בדרך של פונדקאות. בנוסף לכך קרוב ל70 אחוז היו נשים על גיל 30 כאשר 65 אחוז מהנשים היו במצב משפחתי של נשואות.
במאמר זה נדון על פונדקאות בישראל והחוק בארץ וגם על פונדקאות לפי ההלכה.
בשנת 1991 מונתה ועדה ציבורית על ידי שר המשפטים שנקראה ועדת אלוני לדון על עתירה של בני זוג של איפשרו להם פונדקאות.
ההחלטה של הוועדה הייתה לא להמליץ לאסור על פונדקאות אך גם לא להתיר ללא מגבלות אלה לבחון כל מקרה ומקרה בנפרד.
שאומר לבחון את הזוג שרוצה לעבור תהליך פונדקאות לפי קרטריונים של מצב פסיכולוגי וייעוץ והאישה הנושאת צריכה להיות מוכנה נפשית וגופנית.
בשנת 1996 נחקק חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
הסדיר בישראל את הנושא לגבי פונדקאות, נשיאת עוברים, שהשתלת ביצית מופרית על ידי אישה עד לידתו של התינוק, לשם מסירתו לאחר הלידה של התינוק להורים המיועדים.
החוק דרש שההורים המיועדים יהיו זוג איש ואישה. בעקבות עתירה לבגץ שנדחתה לאפשר לאישה שאין לה בן זוג להתקשר בהסכם פונדקאות להולדת ילד מהביציות שלה, בשנת 2004 הוקמה ועדה נוספת לבחון את הנושא שנועדה לעשות תיקון לחוק.
דעת הרוב בוועדה היה שאין לעשות תיקון לחוק אלה לאחר שיצטבר מידע נוסף על ישום במתכונת הנוכחית הקיימת עכשיו. החוק מתיר לשם לאם הפונדקאית תשלום לכיסוי הוצאות וכפיצוי על אובדן השתכרות. בניגוד להמלצות וועדת אלוני החוק גם מתיר לשלם לסוכנויות פונדקאות.
תחילה לא היה בחוק הסדר לגבי מי ההורים המיועדים ורשאים לבצע תהליך פונדקאות.
בשנת 2011 קבע בגץ שזוגות רשאים להביא ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית בלי להתחשב במספר הילדים הקיים לבני הזוג.
בשנת 2018 תיקנה הכנסת את החוק וקבעה שבני זוג או אם יחידה אינם רשאים לבצע תהליך פונדקאות אם יש להם 3 ילדים.
בנוסך חוק עבודת נשים שמאפשר זכויות לגבי הורות, מקנה זכויות בהם חופשת לידה גם להורים מיועדים.
לפי משרד הבריאות במהלך שנים אלה ועד היום היו מעל ל200 לידות בדרך של פונדקאות. בנוסף לכך קרוב ל70 אחוז היו נשים על גיל 30 כאשר 65 אחוז מהנשים היו במצב משפחתי של נשואות.
